2Corinthians 5

א הֵן יָדַעְנוּ כִּי בֵּהָרֵס בֵּית אָהֳלֵנוּ אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יֶשׁ־לָנוּ בִנְיָן מֵאֵת הָאֱלׂהִים בַּיִת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַעֲשֵׂה יָדַיִם וְהוּא קַיָּם לְעוֹלָם בַּשָּׁמָיִם׃

ב כִּי גַם־עַתָּה נֶאֱנָחִים וְנִכְסָפִים אֲנַחְנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּבֵיתֵנוּ אֲשֶׁר מִן־הַשָּׁמָיִם׃

ג וּבִלְבַד שֶׁאַחֲרֵי לְבַשְׁנֻהוּ לׂא נִמָּצֵא עֲרֻמִּים׃

ד כִּי בְּאָהֳלֵנוּ זֶה נֵאָנַח תַּחַת הַמַּשָּׂא מִתְאַוִּים לְהִתְעַטֵּף וְלׂא לִפְשׁׂט לְמַעַן יְבֻלַּע הַמָּוֶת עַל־יְדֵי הַחַיִּים׃

ה וֵאלׂהִים תִּקֵּן אׂתָנוּ לְכָךְ אֲשֶׁר גַּם־נָתַן לָנוּ אֶת־רוּחוֹ לְעֵרָבוֹן׃

ו לָכֵן בְּטוּחִים אֲנַחְנוּ בְּכָל־עֵת וְיׂדְעִים כִּי כָל־עוֹד שֶׁמּוֹשָׁבֵנוּ בַגּוּף רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִן־הָאָדוֹן׃

ז כִּי בֶאֱמוּנָה נִתְהַלֵּךְ וְלׂא בִּרְאוּת עֵינָיִם׃

ח אֲבָל בְּטוּחִים אֲנַחְנוּ וְהַטּוֹב בְּעֵינֵינוּ לְהִתְרַחֵק מִן־הַגּוּף וְלִהְיוֹת קְרוֹבִים אֶל־הָאָדוֹן׃

ט וְלָכֵן אִם־קְרוֹבִים אֲנַחְנוּ אִם־רְחוֹקִים נִשְׁתַּדֵּל לִמְצׂא חֵן בְּעֵינָיו׃

י כִּי כֻלָּנוּ עֲתִידִים לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי כִסֵּא־דִין הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן יִשָּׂא אִישׁ כְּפָעֳלוֹ בְּחַיֵּי גוּפוֹ אִם־טוֹב וְאִם־רָע׃

יא וְעַתָּה יַעַן אֲשֶׁר יִרְאַת אֲדׂנָי לְנֶגֶד עֵינֵינוּ נְדַבֵּר עַל־לֵב בְּנֵי אָדָם וְלֵאלׂהִים אֲנַחְנוּ גְלוּיִם וַאֲקַוֶּה כִּי־גְלוּיִם אֲנַחְנוּ גַּם בְּמַדָּעֲכֶם׃

יב כִּי אֵין אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּבְּחִים שֵׁנִית לִפְנֵיכֶם כִּי אִם מַמְצִיאִים לָכֶם מָקוֹם לְהִתְפָּאֵר בָּנוּ כְּנֶגֶד הַמִּתְפָּאֲרִים בִּפְנֵיהֶם וְלׂא בְלִבָּם׃

יג כִּי אִם־הִשְׁתַּגַּעְנוּ הִשְׁתַּגַּעְנוּ לֵאלׂהִים וְאִם־הִשְׂכַּלְנוּ הִשְׂכַּלְנוּ לָכֶם׃

יד כִּי־אֲחוּזֵי אַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ אֲנַחְנוּ הַדָּנִים שֶׁאִם־מֵת אֶחָד בְּעַד כֻּלָּם כֻּלָּם מֵתוּ׃

טו וּבְעַד כֻּלָּם מֵת לְמַעַן לׂא־יִחְיוּ הַחַיִּים עוֹד לְנַפְשָׁם כִּי אִם־לַאֲשֶׁר מֵת וְקָם בַּעֲדָם׃

טז לָכֵן מֵעַתָּה אֲנַחְנוּ לׂא־נֵדַע אִישׁ מִן־הַבָּשָׂר וְגַם אִם־יָדַעְנוּ אֶת־הַמָּשִׁיחַ מִן־הַבָּשָׂר מֵעַתָּה לׂא־נֵדָעֵהוּ עוֹד׃

יז לָכֵן מִי שֶׁהוּא בַמָּשִׁיחַ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה הוּא הָרִאשׁׂנוֹת עָבָרוּ הִנֵּה (הַכּׂל) נַעֲשׂוֹוֹ חֲדָשׁוֹת׃

יח וְהַכּׂל מֵאֵת הָאֱלׂהִים הַמְרַצֶּה אׂתָנוּ לְעַצְמוֹ עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַיִּתֶּן־לָנוּ שֵׁרוּת הָרִצּוּי׃

יט יַעַן אֲשֶׁר אֱלׂהִים הָיָה בַמָּשִׁיחַ מְרַצֶּה אֶת־הָעוֹלָם לְעַצְמוֹ וְלׂא־חָשַׁב לָהֶם אֶת־פִּשְׁעֵיהֶם וַיָּשֶׂם בָּנוּ אֶת־דְּבַר הָרִצּוּי׃

כ וּבְכֵן מְלִיצֵי הַמָּשִׁיחַ אֲנַחְנוּ וְהָאֱלׂהִים מַזְהִיר אֶתְכֶם עַל־יָדֵנוּ נְבַקֵּשׁ מִכֶּם בְּעַד הַמָּשִׁיחַ הִתְכַּפְּרוּ־נָא לֵאלׂהִים׃

כא כִּי אֶת־אֲשֶׁר לׂא־יָדַע חֲטָאָה אׂתוֹ עָשָׂה לַחֲטָאָה בַּעֲדֵנוּ לְמַעַן נִהְיֶה־בּוֹ אֲנַחְנוּ לְצִדְקַת אֱלׂהִים׃